טביליסי באוקטובר: פסטיבל טביליסובה ובציר הענבים בקאחטי

יש רגע אחד בשנה שבו טביליסי מפסיקה להיות סתם יעד זול לסופ"ש ומתחילה להרגיש כמו סוד ששווה לטוס בשבילו. הרגע הזה הוא אמצע אוקטובר, כשהעיר חוגגת את טביליסובה — פסטיבל יום ההולדת של העיר — בדיוק כשכרמי קאחטי ממזרח קורסים תחת משקל הענבים הבשלים. אם אתם מכירים את גאורגיה רק מטיסת צ'רטר וארוחת חצ'אפורי, זה הזמן לחזור ולראות אותה במיטבה.

מה קורה בטביליסובה

בסוף השבוע של הפסטיבל, הרחובות של העיר העתיקה והשדרות לאורך נהר המטקווארי נסגרים לתנועה ומתמלאים בדוכנים. זה לא אירוע ממותג ומלוטש — זה עממי, רועש, ריחני. מוזגים יין ישר מקנקני חרס, צולים שיפודי מְצְוָואדי על גחלים, ומגישים צ'ורצ'חלה (מחרוזות אגוזים טבולות במיץ ענבים מסמיך) שנראות כמו נרות צבעוניים.

שווה לחפש את:

• להקות פולקלור ושירה פוליפונית גאורגית — צליל שנכנס לרשימת המורשת של אונסק"ו ומצמרר גם מקרוב.
• דוכני היקבים המשפחתיים מכל חבל בארץ, שבאים למכור ולתת לטעום בחינם.
• מאבורי הגבינה והדבש מהכפרים, במחירים שגורמים לשוק מחנה יהודה להיראות יקר.

הטמפרטורה באוקטובר נעימה במיוחד — בסביבות 18–22 מעלות ביום, קריר בערב. קחו שכבה חמה לטיולי הלילה על הגשרים.

רְטְוֶלי: לצאת אל הכרמים

הלב האמיתי של העונה נמצא שעתיים נסיעה מזרחה, בחבל קאחטי. רְטְוֶלי (בציר) הוא לא רק עבודה חקלאית אלא טקס לאומי: משפחות שלמות יוצאות לקטוף, דורכות ענבים, ומתססות יין בקוֶוברי — כדי חרס ענקיים הקבורים באדמה, בשיטה בת 8,000 שנה.

הרבה יקבים באזור טלאבי וסיגנאגי מזמינים מבקרים להשתתף בקטיף בעצמם, ואז מתיישבים לסופרה — סעודה גאורגית ארוכה עם טמדה (רב-מוזגים) שמנהל את ההרמות כוסית. אל תתביישו לבקש טעימה של יין ענבר (יין לבן בשיטת מגע קליפות), ההתמחות המקומית שכובשת בשנים האחרונות ברים בתל אביב.

סיגנאגי, "עיר האהבה" על ראש גבעה, מושלמת ללינה אחת: חומות עתיקות, נוף לעמק אלזני, ושלכת אדומה-כתומה על ההרים ברקע.

איך לתכנן את זה נכון

טיסות ישירות מתל אביב לטביליסי אורכות כשלוש שעות, וזה אחד היתרונות הגדולים של היעד — אפשר לצאת בחמישי בבוקר ולהיות בקאחטי לארוחת צהריים. כמה עצות מהשטח:

• הזמינו מראש מלון בעיר העתיקה. סוף השבוע של טביליסובה הוא השיא של העונה והמחירים קופצים.
• שכרו נהג ליום לקאחטי במקום לנהוג בעצמכם — הכבישים בסדר, אבל אחרי סופרה עם יין לא תרצו להיות מאחורי ההגה.
• כשרות ואוכל: בגאורגיה קל לצמחונים (חצ'אפורי, לובּיו, בדריג'אני), אבל שומרי כשרות יעדיפו לבדוק מראש מסעדות בטביליסי.
• מזומן: בדוכני הפסטיבל ובכפרים לא תמיד יש סליקה. קחו לארי במזומן.

שורה תחתונה

אם ביקרתם בטביליסי בקיץ ויצאתם עם הרושם שזו עיר נחמדה וזולה, אוקטובר יראה לכם למה גאורגים כל כך גאים בארץ שלהם. זה השילוב הנדיר של פסטיבל אמיתי, יין בן אלפי שנים ושלכת מהממת — בטיסה קצרה משדה התעופה. תכננו לפחות ארבעה ימים: שניים בעיר, שניים בכרמים.